פישר ואח' נ' קשר רנט א קאר בע"מ ואח'

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 3.5.11.

2. לטענת התובעים, נסעו לכיוון מחלף הירקון, כשסמוך למחלף אלישמע ישנם שני רמזורים ברצף וארבעה נתיבים – שניים ישר ושניים שמאלה. הרמזור היה ירוק והתובעים נסעו במהירות של כ 60 קמ"ש בנתיב השני מימין בשעה שרכב הנתבעים שהיה במסלול השמאלי והיה לו אור אדום, חתך לפתע לימין למסלול נסיעתם של התובעים ללא איתות או אזהרה. מאחר והסטייה היתה בהפתעה לא היה באפשרות התובעים לבלום, והם פגעו ברכב הנתבעים מאחור מצד ימין.

3. הנתבעים הגישו כתב הגנה ובו טענו כי רכב הנתבעים נסע ישר בנתיבו, כשלפתע רכב הנתבעים בלם ואז נפגע רכב הנתבעים מאחור מרכב התובעים שלא שמר מרחק.

4. במהלך הדיון שנערך בפני, העיד התובע וחזר על גרסתו לפיה נסע בנתיב השני מימין, שבו ניתן לנסוע ישר בלבד. לפתע, רכב הנתבעים אשר נסע בנתיב השלישי מימין, בו מותרת הפניה שמאלה, סטה לעבר נתיב נסיעתו. התובע הבחין בכך וניסה לבלום את רכבו אך לא עלה בידו למנוע התאונה. בנוסף, טען התובע כי נהג אחר נהג ברכב ולא הנתבע 2 שנסע כנוסע ברכב בעת התאונה וכי שניהם התנצלו בפניו לאחר התאונה והנהג נתן לו את כרטיס הביקור שלו. התובע טען כי מיקום הנזקים עולה בקנה אחד עם תיאור התאונה לפיה רכב הנתבעים היה בזווית קלה. התובע הציג את מסמך הביטוח לפיו נרשמו פרטי נהג בשם אחר מפרטיו של הנתבע 2.

התובעת אף היא העידה שנסעו בנתיב השני מימין ורכב הנתבעים שנסע בנתיב השלישי מימין, סטה לנתיב נסיעתם ופגע ברכבם. גם היא טענה שהנתבע 2 לא נהג ברכב אלא ישב ליד הנהג וכי הללו התנצלו. גם התובעת טענה כי רכב הנתבעים היה בזווית והפגיעה לא היתה ישרה אלא בפינת הרכב.

5. הנתבע 2 טען כי הוא זה שנהג ברכב בעת התאונה ואילו האדם האחר ישב על ידו כנוסע. בנוסף, טען הנתבע 2 כי התאונה ארעה בשעה שנסע בנתיב השני מימין ולא השלישי כטענת התובעים. לגישתו, רכב אחר חסם את דרכו ועל כן נאלץ לבלום בלימת חירום ורכב התובעים שנסע אחריו פגע ברכבו מאחור. כאשר נשאל למיקום הנזקים טען שיתכן כי התובע הסיט את רכבו מעט שמאלה ועל כן הנזקים אינם של פגוש מול פגוש. הנתבע 2 טען כי התובע הוא שהתנצל בפניו.

נציג הנתבעת 1 טען כי בטופס הודעת הביטוח נרשם שמו של הנתבע 2 כנהג שנהג ברכב בעת התאונה. בנוסף, טען נציג הנתבעת 1 כי מיקום הנזקים תומך בגרסת הנתבעים לאופן קרות האירוע.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתם של התובעים ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה ולחייב את הנתבעים בהוצאות התובע, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותו של התובע והיא מהימנה בעיני. התובע חזר בעקביות על גרסתו לפיה רכבו נסע בנתיב השני מימין, כאשר לפתע, מסיבה שאינה ידועה לו, סטה רכב הנתבעים לעבר נתיב נסיעתו. עדותו, נתמכה בעדותה הקוהרנטית של אשתו. כן,נותר ספק בעיני באשר לזהות הנהג, וזאת גם מהטעם שאין לתובעים כל אינטרס להמציא שהנתבע 2 אינו האדם שנהג ברכב בעת התאונה.

שלישית, בניגוד לעמדת נציג הנתבעת 1, סבורה אני שתמונות הנזק מתיישבות עם גרסת התובעים לפיה התאונה ארעה באופן שתיארו קרי, פגיעה של הצד הימני של פגוש רכבם של התובעים בצד האחורי שמאלי של פגוש רכב הנתבעים. בעוד במידה וגרסת הנתבעים היתה נכונה לפיה רכב הנתבעים נפגע מרכב התובעים שנסע מאחוריו הרי שהפגיעה היתה צריכה להיות פגוש אל פגוש.

לפיכך, סבורה אני כי היה על הנהג ברכב הנתבעים (ואין נפקא מינא אם מדובר בנתבע 2 או בצד ג') להבחין באמצעות המראה, ברכב התובעים שנמצא מצד ימין ולנקוט באמצעים הדרושים ע"מ שלא לפגוע בו ולהימנע מסטייה לעבר נתיב נסיעה שאיננו פנוי, גם אם נאלץ לבלום בלימת חירום. משלא עשה כן הרי הוא האחראי לקרות התאונה. לא מצאתי מקום להטיל אשם תורם על התובעים, מהטעם שהתובע מיד כשהבחין בסטייה בלם את רכבו, אך לא היה בידו כבר למנוע את התאונה.

באשר לנזק הנתבע, לאור אישור ההפסדים שהומצא מחברת הביטוח באשר לגובה התשלומים ששילמו התובעים לחברת הביטוח (ת/1), מצאתי לנכון לפסוק לתובעים פיצוי בגין רכיב זה.

7. סוף דבר, התביעה מתקבלת.

הנני מורה לנתבעים לשלם לתובעים סך של 2,785 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 22.2.12 ועד לביצוע התשלום בפועל.

בהתחשב בנסיבות העניין, יישא הנתבעים בהוצאות משפט בסך 500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, י"ט טבת תשע"ד, 22 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: